Today is April 17, 2024 / /

The Torah Learning Library of Yeshivat Chovevei Torah

תצוה – תשובת ראש הישיבה – סיוע ליהודים חילונים לחגוג את הולנטיינז

by Rabbi Dov Linzer (Posted on February 21, 2024)
Topics: Hebrew, Rosh Yeshiva Responds, Sefer Shemot, Tetzaveh, Torah

Print Friendly, PDF & Email

https://pixabay.com/photos/valentines-day-chocolates-candies-2057745/

תורגם על ידי אילה סינקלר

To read this post in English, click here

וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה’ תָּמִיד: (שמות כ”ח:כט)

שאלה ירושלים, 13 לפברואר 2024

בקהילה בה גדלתי היה מאוד ברור שיום האהבה הינו חג נוצרי שיהודים לא חוגגים. עם זאת, כאן בישראל התבצע קמפיין מסחרי נרחב שגרם לכך שה-14 בפברואר נחגג על ידי יהודים חילונים רבים. רוב החוגגים ככל הנראה לא בקיאים במקורות ובשורשיי היום הנוצריים. מאז פרוץ המלחמה אני מתנדב ומנסה לספק לתושבי הדרום השוכנים במלונות דברים שהם נדרשים להם. העובדת הסוציאלית ציינה שמאוד ישמח אותם אם נקיים מסיבת יום אהבה וביקשה שאקנה את הדברים הנדרשים למסיבה (ורדים, שוקולד בצורת לב וכו’). האם מותר לי למלא אחר מבוקשה?

תשובה

מכיוון שמדובר באנשים שעברו טראומה קשה ושיפור מצב רוחם הוא נושא אמיתי של בריאות הנפש, יש בי דחף למצוא דרך להכשיר את המסיבה.

הסוגיה ההלכתית העומדת על הפרק היא האיסור על הליכה אחר חוקות הגויים. עמדת הרמ”א (י”ד יז,א), שנקבעה בעקבות מהרי”ק (שו”ת ח”ח), היא שאיסור זה חל במנהג הנהוג בקרב גויים והוא מקיים את אחד משני התנאים:

  1. יש בו יסוד של הפקרות מינית
  2. הנוהג נעשה ללא סיבה ברורה.

המהרי”ק מדגיש שהבעיה בקטגוריה השנייה היא שמאחר והנוהג לא משרת אף מטרה, הסיבה היחידה שיהודי יאמץ אותה היא כדי להידמות לגויים. ניתן להסיק שלפי המהרי”ק אין בעיה באימוץ מנהגים בעלי מטרה. מנגד הרמ”א כותב שבעייתיות המנהג הינה בכך שמקורו עלול להיות נטוע במנהג עבודה זרה. מקור המנהג הופך אותו לאסור, ללא קשר לסיבת יישום המנהג כיום.

פוסקים רבים מביאים את נימוק המהרי”ק, גם במקרים הנוגעים לפרקטיקה דתית. ריב”ש (שו”ת 188)  מתיר לצאת ולהתפלל על הקבר במהלך השבעה, על אף שמכיר בכך שמדובר במנהג מוסלמי. בדומה לכך, מותר לתלות ענפים בבית הכנסת במהלך חג השבועות מכיוון שאפשר לקשר את זה לנושא היום, על אף שהמנהג דומה להפליא למנהג ראשון הדקלים הנהוג בכנסייה (ראה ס”א או”ח 494, ג ומ”ב).

במקרה שלנו לא מדובר רק בהלוואה תרבותית, אלא בציון יום החג של הגויים ממש. יש מקום להגיד שהמציאות בישראל מייצרת הבדל מכיוון שהיום לא נחווה כהשתתפות בחג נוצרי אלא כיום אהבה ישראלי לחלוטין. הישראלים הפכו את היום לשלהם, בין היתר באמצעות השימוש בשם “יום האהבה” המקנה ליום זהות אחרת לחלוטין.  שינוי זה הופך את היום הנחגג בארץ למעין השאלה תרבותית, בדיוק כמו במקרים שהפוסקים התירו.

אם כן, בהינתן הנסיבות מותר לסייע לאנשים הללו לחגוג את יום האהבה.