Today is April 15, 2024 / /

The Torah Learning Library of Yeshivat Chovevei Torah

פקודי – תשובת ראש הישיבה – מעמדו ההלכתי של לחם שנעשה מתערובת קמח שקדים וקמח חיטה

by Rabbi Dov Linzer (Posted on March 14, 2024)
Topics: Hebrew, Pekudei, Rosh Yeshiva Responds, Sefer Shemot, Torah

Print Friendly, PDF & Email

https://pixabay.com/photos/loaf-bread-wheat-grain-baked-7352306/

תורגם על ידי אילה סינקלר

To read this post in English, click here

“וַיַּֽעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י הֹ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה הֹ אֶת־משֶֽׁה”

שאלה—וושינגטון

ידוע כי ברכת לחם העשוי בעיקר מקמח אורז אבל יש בו קצת קמח חיטה הוא המוציא אם ניתן לטעום את החיטה. מה הדין אם במקום האורז הוא עשוי מקמח שקדים? האם הכלל זהה או שמא יש צורך ברוב לקמח החיטה?

תשובה

שאלה זו רלוונטית גם לבעלי רגישות לגלוטן. משנה חלה ג, ז מלמדת שתערובת של חיטה ואורז נחשבת כלחם להמוציא או מצה אם מרגישים את טעם החיטה.

הרמב”ן בעמוד ל”א בהלכות חלה על אותה משנה כותב שהלכה זו ייחודית לשילוב של חיטה ואורז ספציפית. מדובר בעיקרון הנקרא גוררין – החיטה “גוררת” את האורז. המשנה בתורה בהלכות ביכורים ו, יא ובהלכות חמץ ומצה ו, ה, מזכירה רק את השילוב של חיטה ואורז, וכך גם השולחן ערוך או”ח י”ד 324:9 ו-453:2. אולם הש”ך בי”ד הל”ז קובע כי נראה שהטור – המשתמש במילה דגן ולא חיטים – חולק על השולחן ערוך ויישם את ההלכה על כל חמשת מיני דגן (אך ככל הנראה רק עם אורז).

דיון נפרד עוסק בשאלה אם הבצק צריך להכיל שיעור מינימום של אחד מחמשת מיני הדגן כזית להמוציא ושיעור של 43 ביצים לחלה. הרמב”ן קובע כי כל עוד בצק הלחם מכיל את שיעור המינימום היחס בין חיטה לאורז יכול להיות קטן ביותר. הראב”ד, בשני הלכות הרמב”ם לעיל, אומר שצריך שיעור של קמח חיטה ביחס של 1:8 או 1:9 “כזית בכדי אכילת פרס” – כדי שיהיה אפשר לאכול את הכמות המינימלית של קמח חיטה בזמן הנדרש.

כשנגיע לשולחן ערוך נמצא ש:

1. מוזכרים רק חיטה ואורז (כאמור לעיל) – דגנים וקמחים אחרים כנראה לא עומדים בקריטריונים.

2. אין אזכור לשיעור – יש להניח שאין שיעור מינימלי של קמח חיטה. כל עוד אפשר לטעום את החיטה הבצק נחשב כלחם.

המשנה ברורה 453,14 הולך לפי הפשט המוזכר מעלה – השילוב עובד רק עם חיטה ואורז ואין צורך בפרופורציה מסוימת. הוא כותב שהמצווה מתקיימת בכזית אחד של לחם כזה. הוא מוסיף שאם מדובר בתערובת של סוגי תבואה אחרים – נניח שעורה, כזו שהשעורה היא 1:8/1:9 של האורז, אזי המצווה מתקיימת בכזית לחם.

אני פוסק שחיטה ואורז עובדים גם בכמות חיטה זעירה וכן בשילובי דגן אחרים אם מתקיים יחס של 1:8 או 1:9. החובה מתמלאת עם כזית לחם מסוג זה.

לפיכך, אדם שאינו רגיש לגלוטן יכול לקבל מצה העשויה מכמות קטנה של קמח חיטה בשילוב קמח אורז (כן – זה גובר על איסור קטניות). בעיני היחס יכול להיות יותר מ-1:60, אם כי כדי לוודא שיש טעם של חיטה ייתכן שיידרש יחס של 1:8 או 1:9. אם אי אפשר להשתמש בקמח חיטה אפשר להשתמש בקמח דגן אחר. כך הדין גם לגבי המוציא.

התשובה לשאלה המקורית היא כן, הדין חל על קמח שקדים, אם יש מנה 1:8 או 1:9 של קמח חיטה לקמח השקדים.