Today is July 19, 2024 / /

The Torah Learning Library of Yeshivat Chovevei Torah

בודד בפסגה

by Dr. Michelle Friedman, MD (Posted on June 18, 2024)
Topics: Behaalotecha, Hebrew, Sefer Bamidbar, Torah

Print Friendly, PDF & Email

https://pixabay.com/photos/woman-hiking-mountain-girl-person-6010056/

תורגם על ידי אילה סינקלר

To read this post in English, click here

פרק י”א של פרשת בהעלותך מזעזע את הקורא בתיאור השפל בחיי משה רבנו. הצרות מתחילות בעדר שלו, המשוחררים הטריים מעבדות מתחיל לקטר מיד עם יציאתם הלילית המופלאה. חוסר שביעות הרצון של האנשים מחמיר עם אוסף של זיכרונות נוסטלגיים על מעדנים מהם נהנו במצרים ואחריו מגיע מטח תלונות על המן. קול הבכי של בני ישראל על אוכל דוחף משה לנקודת השפל המוחלטת של חייו והוא זועק לאלוהים: (במדבר י”א, י”א-ט”ו)

“למָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃

הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃

מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃

לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃

וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃”

מה?! משה רבנו, גדול הנביאים, האיש שכל כך קרוב לה’ שהוא מבקש לראות את פני אלוקים, שולל את הקשר המיוחד הזה עם

אלוהי ודורש סוג של סיוע בהתאבדות? כדי להפוך את העניינים ליותר

מבלבלים, למה הוא ממסגר את הייאוש שלו בשפת ההתעברות, הלידה והטיפול בתינוקות?

משה נמצא בנקודת השבירה שלו. המום ממעטה המנהיגות  שמוענק לרוב לגברים, משה חוזר לשפה בסיסית יותר של טיפול שלרוב מיוחסת לנשים – נשיאת ילד ברחם, לידה והנקה. משה מתעקש בפני ה’ על חוסר היכולת שלו לבצע את התפקידים הנשיים הטיפוסיים הללו, הוא מדגיש

 את הנסיבות הייחודיות של לידתו וינקותו – איך שפרה ופועה, המיילדות הצדיקות, הגנו על נשים בלידה, איך אימו יוכבד, החביאה אותו בעריסה צפה ואיך אחותו מרים

שיתפה פעולה עם בת פרעה כדי לחלץ אותו מהנילוס ולהחיות אותו.

כעת משה בודד, מרוחק מהמושיעות הקודמות שלו, לא בקשר עם אביו הביולוגי, אויב של פרעה, אבי משפחתו המאמצת, ולאחרונה ננטש על ידי יתרו, האב הפונדקאי שכל כך אהב.

 משה מתאבל על אובדן האיש שהוא הכי אוהב בעולם. רק כמה פסוקים קודם לכן, במדבר י’ כ”ט-ל”א, משה וחותנו בעל השמות הרבים” יתרו/חובב/רעואל” נפרדים. משה מתחנן בפני יתרו שיישאר איתו ויעזור לו להדריך את האומה הצעירה, אבל יתרו נחוש לחזור הביתה.

בייאושו הגדול משה מבקש מה’ לעשות את ההפך ממה שכל אותן נשים שאפשרו את חייו עשו לפני שנים. הוא מבקש מה’ להוציא אותו מייסוריו ולהורגו.

תשובת ה’, שמשה יכנס מועצת זקנים, עונה על בדידותו העמוקה של משה. ה’ מבין שמשה סובל מדבר שעמוק בהרבה מהתגברות התסכול והתלונות של עם ישראל. נחמתו של ה’ נשענת על מערכת היחסים הקודמת של משה עם חמו יתרו.  בזמן הוצאת העם ממצרים, יתרו נתן למשה עצות על אך לנהל את מערכת המשפט ולא לשאת בכל העול לבדו. ה’ מבין שבני אדם זקוקים לתמיכה וליווי, וכי לפעמים יכול להיות כל כך בודד בצמרת שאפילו צדיק כמו משה רוצה לפרוש. ה’ מבין שבדידות יכולה להרוג. משה זכה לחמלה הבלתי שיפוטית של ה’ ולתמיכה המעשית של שבעים זקנים שיעזרו לו לשאת את משאו. משה נדרש להמשיך ולעמוד באתגרים מיידיים – אלדד ומדד מתנבאים במחנה, ההתמודדות של מרים עם הצרעת – משה יתמודד עם קשיים רבים אך רוחו לא תשקע שוב כמו ששקעה בפרשת השבוע שלנו.

הבדידות לא מסתיימת בספר במדבר. למעשה, כנראה שיותר אנשים היום סובלים מבדידות מאי פעם. שחיקת הקשרים הקהילתיים והחברתיים מיוחסים לגורמים רבים – תלות בטכנולוגיה, ניידות אישית המובילה לפיזור משפחתי ועוד. הושטת יד, חיבור ואכפתיות חשובים היום כמו שהיו בזמן המשבר של משה בבהעלותך. שנזכה כולנו להושיט יד ולתמוך בחכמה ובנדיבות.