Today is July 19, 2024 / /

The Torah Learning Library of Yeshivat Chovevei Torah

מורשתו המפתיעה של קורח

by Rabbi Aaron Finkelstein (Posted on July 4, 2024)
Topics: Hebrew, Korach, Sefer Bamidbar, Torah

Print Friendly, PDF & Email

https://pixabay.com/photos/light-bulb-energy-electricity-7746880/

תורגם על ידי אילה סינקלר

To read this post in English, click here

בשנות ילדותי, פרשיית קורח הוזכרה פעמיים בשנה. במחנה הקיץ קורח היה הארכי נבל התנכ”י. החניכים והצוות היו קוראים את הפרשה הזו ומפיקים לקחים בנושאי קדושה, קנאה ועוצמה. אירוע בלתי נשכח היה שקבוצת מדריכים ארגנה ישיבת צוות מחתרתית בניסיון ליצור מבנה הנהגה דמוקרטי יותר במחנה.

התגובה המשמעתית של הנהלת המחנה השוותה אותה לקורח מפורשות ולניסיונו לקחת את הכוח של משה, כפי שמוזכר בפרשתנו.

עם זאת, קורח גם הוזכר בהקשר שונה לחלוטין, בעמידת ראש השנה בבית הכנסת. לפני תקיעת שופר אומרים את מזמור תהילים מ”ז שבע פעמים: “לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ כל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ-כ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹוקים רִנָּה׃

בקריאת המזמור תמיד תהיתי לעצמי, מה קורח ובניו עושים כאן, ברגע השיא של ראש השנה?

על בסיס פסוק בפרשת פנחס, חז”ל ניסחו אפילוג מעודן יותר לפרשיית קורח. בעוד מספר שבועות, נקרא את המפקד השני של ספר במדבר. כאשר הוא משחזר את המרד של קורח התורה מספרת לנו ש:

וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוא-דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם (קרואי) [קְרִיאֵ֣י] הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁר הצו על משה.

וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־ה׳׃ וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יה וַתִּבְלַ֥ע אֹתָם ורת קרח במות העדה באכל האש את חמישית ומאתיים אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃

בכל הסיפור של קרח ועדתו, בני קרח לא מתו.

רש”י (בפירושו לסנהדרין י”א) מסביר:

ובני קרח לא מתו. הֵם הָיוּ בָּעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה בְלִיבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַ בַּגֵיהִינּוֹם וְיָשְׁבוּ שָׁם:

על אף שבני קורח היו שותפים למזימה בהתחלה, תחושת החרטה שהייתה להם גרמה לכך שיינצלו כי גודרה להם נקודה בגיהינום שפרץ שם.

ברוח דומה מתאר בבא בתרא עד ע”א את מסעותיו של רבה בר בר חנה, שמוצגים לו נקודות ציון שונות מימי המקרא. הוא נתקל בשני קרעים באדמה המעלות עשן ושומע את קולות בני קורח. מה הם אמרו? לפי הגמרא הם היו חזרו על המילים: “מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת”. דברי חכמים הללו מלמדים על דבר עמוק ובלתי נתפס: בני קורח התחרטו. על אף שבהתחלה היו שותפים מלאים למזימה נגד משה ואהרון, הם התחרטו וחייהם ניצלו.

התיאור של חכמים לא מחמיא לבני קורח. הם תקועים במצב של לימבו, נקודה גבוהה של גיהינום בו הם יכולים לשיר את האמת. ובכל זאת, הם הרהרו והתחילו תהליך של תשובה ולכן ניצלו.

אחד עשר מזמורי תהילים מיוחסים לבני קורח, שהבולט שבהם נקרא בראש השנה. המזמורים הללו מדברים על מלכות ה’ אך גם מכילים נושאים כמו סליחה ואמונה בה’ בתקופות מצוקה. הגיוני שאנו מזכירים את בני קורח בימים הנוראים, זמן שאנו מנסים לשנות את ליבנו. ברגע שבו אנו שומעים את השופר אנו מנסים לייצר לעצמנו רגע כמו הרגע שבני קורח חוו, שבו פעמון האזעקה מצלצל ואנו פונים לתשובה.

מעבר לראש השנה, בני קורח מלמדים אותנו שמלאכת חשבון הנפש היא תמידית. עלינו לחפש את האמת ללא הרף, להעריך מחדש מצבים, ולתהות, כפי שעשו בני קורח, אם יש דרך אחרת. חקירה כזו דורשת אומץ רוחני כי היא עלולה לעמת אותנו עם קבוצה גדולה יותר כמו אספת קורח, או עם מרכיבי זהות שלנו , או אמונות וותיקות שלנו. באופן מפתיע, המורשת הגדולה ביותר של קורח היא לא הוויכוח שלו עם משה אלא מה שילדיו למדו מניסיון ההפיכה שלו. בני קורח מלמדים אותנו את כוח התשובה ובסופו של דבר, סוג זה של עבודת חשבון נפש היא גם הליבה להישרדות עם ישראל.