
https://pixabay.com/photos/plant-raindrop-foliage-leaves-water-7227222/
תורגם על ידי אילה סינקלר
To read this post in English, click here
יִפְתַּ֣ח ה | לְ֠ךָ֠ אֶת־אֽוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ: (דברים כח:יב)
השאלה לקוחה מקבוצת הוואטסאפ של שו”תים בה הרב לינדזר מגיב לרבנים וחברי קהילה. פסקי הלכה נוספים של הרב לינזר כאן psak.yctorah.org
שאלה—ריברדייל, ניו יורק
עבור אנשים הנוסעים לישראל בתקופה שבה בארץ כבר אומרים “ותן טל ומטר לברכה” (הוספה חורפית בתפילת העמידה), אבל אנחנו בחוץ לארץ עדיין לא אומרים זאת, האם יש לשמור על המנהג של חוץ לארץ בישראל, או לאמץ את מנהג ישראל במהלך הימים המעטים שהם שם?
תשובה
המשנה ברורה (מ”ב קיז:ה) אומרת לשמור על מנהג המקום ממנו אתה בא, ולא לומר זאת.
עם זאת, לדעתי האישית, איני יכול לדמיין להיות בישראל, שבה ובזמן בו הם באמת צריכים גשם ומתפללים עליו, ולא להזדהות עם האנשים סביבך – יהודים הקשורים לארץ ולתוצרתה – ולבחור להזדהות במקום זאת עם אנשים כלליים מחוץ לארץ, שאיתם אין לך באמת חיבור, והצורך שלהם בגשם בכל מקרה לא משתקף בזמנים שבהם אנו כן או לא אומרים “ותן טל ומטר“. במילים אחרות – בישראל הצורך בגשם הוא ממשי, אלו הם אנשינו, ו”ותן טל ומטר” מותאם לזמן שבו הגשם באמת נדרש. בחוץ לארץ – פחות. הכל מתבסס על כללים פורמליים. זו עמדתו של החיד”א (ברכי יוסף או”ח קיז:ה), הרב בצלאל שטרן (בצל החכמה א:סב) והרב שלמה זלמן אוירבך (הליכות שלמה, תפילה ט:כב).
בהתבסס על היגיון זה, הייתי אומר “ותן טל ומטר” אם הייתי בישראל במהלך תקופה זו.





Daf of the Day



