The Study of Kabbalah

שאלה: מה היא דעת תורה לגבי הפרסומים בזמן האחרון בכלי התקשורת ובעתונים, על ידי גורמים שונים, הקוראים לקהל הרחב להצטרף בהמוניהם ללימוד תורת הקבלה, ולהפצתה ברבים?

תשובה: אמנם אמת נכון הדבר שערך לימוד הקבלה נשגב מאוד ליראי ה’ ולחושבי שמו, אין ערוך אליו, וכמבואר בזוהר פרשת פקודי (דף רמ”ז ע”ב), בגודל העונש למי שאינו עוסק בסתרי תורה, ולאידך גיסא גודל שכר העוסקים בתורת הסוד. ע”ש. ובמדרש משלי (פרשה י’) על הפסוק לא ירעיב ה’ נפש צדיק, אמר רבי ישמעאל, בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקדוש ברוך הוא לדון את האדם בעמק יהושפט, בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, והקדוש ברוך הוא הופך את פניו ממנו, ומלאכי חבלה שולטים בו וכו’. כיון שבא תלמיד חכם לפניו, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני אמור לפני מה שלמדת, ואם אינו יודע להשיב הוא בוש ונכלם… בא מי שיש בידו שנים ושלשה סדרים, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני למה לא למדת כל ההלכות, למה לא עסקת בתלמוד, והלא נאמר כל הנחלים הולכים אל הים, זה התלמוד. … בא מי שיש בידו תלמוד, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני צפית במרכבה? שאין לי הנאה וקורת רוח בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים עוסקים בתורה וצופים במרכבה… מכאן אמר רבי ישמעאל, אשרי תלמיד חכם שלימודו משומר בידו שיהיה לו פתחון פה להשיב להקדוש ברוך הוא ביום הדין. ע”כ…

אולם כל זה מדובר בתלמיד חכם אשר יראת ה’ היא אוצרו, וכבר מילא כרסו בש”ס ופוסקים בעיון זך וטהור לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ובקי בהלכות הנהוגות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. וכמו שאמרו בברכות (ח’ ע”א). מיום שחרב בית המקדש אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.. ולאיש אשר אלה לו טוב לו לעסוק בסתרי תורה בקדושה ובטהרה…

וכן כתב רבינו מהרח”ו בהקדמה לשער ההקדמות, וכן הוא בריש ספר עץ חיים (דף א’ סוף ע”ד). וכן כתב הגאון המקובל רבי משה קורדובירו בספר אור נערב (חלק א’ פרק ו’, וחלק ג’ פרק א’). וכן כתב השל”ה חלק א’ (בעשרה מאמרות דף כ”ט ע”ב) בד”ה ואתם בני. ע”ש. וכן כתב הרמ”א בהגה יורה דעה (סימן רמ”ו סעיף ד’), שאין לאדם לטייל בפרד”ס, דהיינו לעסוק בקבלה, אלא רק לאחד שמילא כרסו בשר ויין, כלומר שלמד ש”ס ופוסקים.

וכיוצא בזה כתב המהרש”א בחגיגה (י”ג ע”א) שחכמת הקבלה נוגעת למעלה ממעשה מרכבה, וראוי להסתירה יותר ולא לגלותה, ויש למחות ביד הדורשים בחכמה זו ברבים. ע”ש. וכן כתב עוד המהרש”א בקידושין (ע”א): ומכאן מודעה רבא ומחאה לאותם דרשנים הדורשים ברבים בסוד השם ברוך הוא ובפירושו בכמה צירופים, ויש שם תלמידים שאינם הגונים להבין הדברים על בוריין, ואם הם דברים נסתרים שלא נמסרו להם מפי חכם מקובל, הרי הם דברים בדויים מלבם, וכעושים התורה פלסתר, והם בכלל מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, וראוי למחות בידם, ואי איישר חילי אבטליניה. ע”ש.

ובשו”ת שואל ונשאל חלק ה’ (חלק יורה דעה סימן קי”ח), בשם המקובלים, כתב, שכל מי שלא הגיע לדרגת מעיין גמור בלימוד זך וישר, ויתעסק בלימוד הקבלה, בנקל יטעה ויבוא לידי שגיאות חמורות, ויהיה כמקצץ בנטיעות ח”ו.

אבל כשהוא מוכשר בעיונו הדק היטב להבין ולהשכיל בדרך ישרה ואמיתית בסוגיות הש”ס והפוסקים, כן תגדל חכמתו בלימוד הקבלה. אולם גם למי שזוכה ועוסק בחכמת הנסתר, לא יסיח דעתו מלימוד בעיון בש”ס ובפוסקים, כי ממנו תוצאות חיים, שעיקר ידיעת מצות התורה ופרטיהן הלכה למעשה, הוא רצון הבורא יתברך, ולא ישיגם אדם בלי עיון מתמיד בש”ס ובפוסקים וכו’…

ואף גם זאת הלומד קבלה צריך שידע באופן ברור שהמלמד הוא תלמיד חכם מקובל הבקי בהקדמות אמיתיות של תורת הנסתר, שכן מורה שם קבלה, ובלעדי זאת יצא שכרו בהפסדו, כי הוא עלול בנקל לטעות, ולקצת בנטיעות, וכמו שהזהיר על כך המהרח”ו בהקדמתו לספר ההקדמות, והובאה בספר עץ חיים (דף ד’ ע”א). וראה בהקדמת הרמב”ן לפירושו על התורה שכתב: ואני הנני מביא בברית נאמנת, והיא הנותנת, עצה הוגנת, לכל המסתכל בספרי זה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות להבין בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יובנו כלל זולתי מפי חכם מקובל לאוזן מקבל מבין. והסברא בהם איולת, מחשבה מועלת, רבת הנזקים ומנועת התועלת, ואל יאמין בשוא נתעה כי לא תבואהו בסברותיו כי אם רעה. ע”כ.

לפיכך מה שנמסר שהוקם בארץ מכון להפצת תורת הקבלה, ובראשו עומדים אנשים שאינם מוחזקים ליראי ה’ וחושבי שמו, הקוראים לעצמם קבליסתים, ויש דתיים שטועים ונמשכים אחריהם בעינים עצומות, שומר נפשו ירחק מהם, מאחר שגם מלמדי הקבלה אינם מוחזקים ליראי שמים, והרי כבר לימדונו חז”ל (חגיגה ט”ז ע”ב) על הפסוק, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא, אם הרב דומה למלאך ה’ צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. ומכל שכן בתורת הקבלה, שצריך לדקדק בדבר יותר ויותר שיהיה המלמד תלמיד חכם מקובל אמיתי ויראת ה’ היא אוצרו.

Answer: In truth it is correct to arrange the study of kabbalah for those who fear God and contemplate His name. As it explains in the Zohar (Pekudei 247b) there is a great punishment for one who does not study secrets of Torah and on the other hand, the great reward for those who study the secret teachings. In Midrash Mishlei (10) on the verse “The LORD will not let the righteous go hungry” (Mishlei 10:3) Rabbi Yishmael said, Come and see how difficult the day of judgement will be, for in the future God will judge a person in Emek Yehoshafat. A person will come before Him and if one has learned Torah but not mishnah, God will turn His face away from him and the destructive angels will rule over him. When a Torah scholar comes before Him, God will say to him, “My Son, tell me what you have learned.” If he does not know how to respond, he will be embarrassed and recoil… If one comes before him and has learned two or three sections of mishnah, God will say to him, “My son, why have you not learned halakhot. Why did you not busy yourself with the study of Talmud. It is said that all the rivers go to the sea, this is the Talmud… If one comes before God who has studied Talmud, God says to him, “My son, did you look into the Merkavah (mystical matters of creation)? There is no greater pleasure and joy in my word than when Torah scholars busy themselves with the study of the Merkavah… From here, Rabbi Yishmael said, “Happy is the Torah scholar whose learning is preserved in his hand and has what to say in response to God on the day of judgement”…

However, all this relates to a Torah scholar for whom fear of God is His treasure, and has already filled their belly with Shas and poskim in depth and with clarity according to the proper halakha, and is knowledgeable in halakhot and the practices that a person does and lives in them. As it says in Berachot (8a) from the day that the Temple was destroyed, God only has in His world four cubits of halakha… For a man like this it is good to study the secrets of Torah in holiness and purity….

And so too it was written by Rabbi Chaim Vital in the introduction to Shaar Ha-Hakdamot and so too in the beginning of Eitz Chaim. So too wrote Rabbi Moshe Kordevero in the book Or Neerav… and so too the Shlah… And the Ramah wrote in a comment on Yoreh Deah (246:4) that one should not travel in Pardes, that is to study kabbalah, except one who has filled their belly with meat and wine, meaning they have learned Shas and poskim…

It is similarly written by Maharsha (Chagiga 13a) that the wisdom of kabbalah touches upon matters beyond Maaseh Merkavah, and it is appropriate for them to be hidden and not revealed… And he also wrote in Kiddushin: From here there is a great rebuke of those rabbis who teach the secrets of God publicly and explain mystical matters, and there are students present who are not appropriate to be learning these matters clearly and fully…

In Responsa Shoel ve-Nishal (Vol. 5, Yoreh Deah 118) in the name of the kabbalists he wrote that anyone who has not arrived at the level of clear and straight learning, and studies kabbalah, it is easy for them to come to serious errors, and they will be as one who cuts at the shoots, God forbid. But one who is capable of fine and nuanced learning to understand and become enlightened in the proper and true path in the sugyot of Shas and the poskim, their wisdom will be increased by the study of kabbalah. However, even one who merits to study the hidden wisdom should not turn their mind away from studying shas and poskim, because out of them goes life. The essence of knowledge of the mitzvoth of the Torah and their practical halakhic details are the will of God, may He be blessed, and one cannot attain them without constant in-depth learning of Shas and poskim…

Even with this, one who learns kabbalah needs to know with clarity that their teacher is a Torah scholar who is an expert in the true introductions to the hidden Torah… Without this one’s gain will be offset by one’s loss, because it will be all too easy to make errors and to cut at the shoots as was warned by Rabbi Chaim Vital in his introduction to Shaar Ha-Hakdamot and is brought in Eitz Chaim. See the introduction of the Ramban to his commentary on the Torah, where he wrote: “I hereby bring into faithful covenant, one that provides excellent advice to anyone who looks into this book, that he should not devise logical approaches nor apply ideas based on logical thought concerning any one of all the kabbalistic allusions that I will write regarding the mystic concepts of the Torah. For I am hereby informing him with certainty that my words cannot be understood or known at all by means of applying intellect and wisdom but can only be understood from the mouth of a wise master of kabbalah into the ear of an understanding person who is capable of receiving kabbalistic knowledge. Applying logic to them is foolishness. Thought about them causes misunderstanding. Great is the damage devoid of accomplishment. Let the reader not put his reliance on erroneous folly, For naught will come of his logic, save evil”…

Therefore regarding those institutions established in the Land of Israel for the spreading of the teachings of Kabbalah, of which the heads are individuals who are not considered God fearing and those who contemplate His name, but nevertheless call themselves kabbalists. There are those who are religious and err to be drawn after them, one should guard themselves and distance themselves from such teachers, since these teachers of kabbalah are not considered God fearing. The rabbis already taught us (Chagiga 16b) on the verse (Malachi 2:7), “For the lips of a priest guard knowledge, and men seek rulings from his mouth; For he is an angel of the Lord of Hosts.” If one’s teacher is similar to an angel of God, one should seek Torah from his mouth. If not, do not seek Torah from his mouth, and all the more so the Torah of Kabbalah which requires greater precision and the teacher must be a true scholar of Kabbalah, and the fear of God is His treasure.