Standing for the Ten Commandments
Rabbi Ovadya Hedaya (1889-1969) was a rabbinic judge and kabbalist, the Sefardic rabbi of Petah Tiqua, and the recipient of the Israel Prize for Rabbinic Literature (1968). Rabbi Hedaya was born in Halab, Syria, and moved to Jerusalem at the age of nine. He was educated in various yeshivot, and his father further hired the noted kabbalist Rabbi Shlomo Bachbut to tutor him privately. Other important teachers include kabbalists Rabbi Yitzchak Sarim and Rabbi Yitzchak Alfaya. Rabbi Hedaya’s principal work is the eight-volume book of responsa Yaskil Avdi, from which our selection is taken.
In 1932, the Yaskil Avdi received a question from the son of his old tutor, Rabbi Shabtai Bachbut, then the Rabbi in Beirut. The question is actually addressed to the Yaskil Avdi’s father, Rabbi Shalom Hedaya, one of the most important rabbis in the Aram Tzova community. Rabbi Bachbut explains that several years prior, his community built a new synagogue and the gabbais, with his agreement, established a new custom that the community should stand when the Ten Commandments are read from the Torah on Parshat Yitro and Shavuot. Since then, Rabbi Bachbut has discovered that there are objections to this custom and he requests that the Yaskil Avdi inquire of his father whether the Beirut community should maintain the practice or give it up.
His answer is printed in the Yaskil Avdi, but first, the Yaskil Avdi gives his own answer.
The objection to the custom is based on the ruling in Masechet Brachot, that the rabbinic establishment blocked attempts to add the Ten Commandments to the daily prayer service together with the recitation of the Shema. The reason given was because of “the grievance of the heretics.” Apparently, the rabbis were concerned that in raising the importance of the Ten Commandments, they gave room for heretics to claim that only the Ten Commandments were divine and that the rest of the Torah was not.
The Yaskil Avdi addresses this concern in two ways. First, he argues (based on the reasoning of earlier Sefardic authorities) that there is no reason to believe that merely standing for the Ten Commandments could lead to these kinds of claims. When recited as part of the weekly reading of Torah, everyone understands their unique significance and would not be confused, as might be the case if they were incorporated into the daily prayer service. Second, the Yaskil Avdi turns the argument on its head. He argues that the reason for the custom of not standing for the Ten Commandments is itself a leniency and not the preferred practice. Because of this, he rules that anyone is entitled to take on the practice of standing for the Ten Commandments.
Even today, there is reluctance in our communities to engage in activities that would suggest that any one part of the Torah is more important than any other. However, the Yaskil Avdi brings powerful arguments supporting the custom of standing for the Ten Commandments. He notes that in standing for the Ten Commandments we recreate the experience of our ancestors at Mount Sinai and this imbues the reading with a special power. He quotes Maharash Aboab, an early Western Sefardic authority, that changing the position of our bodies reawakens us to the importance of what we are hearing. And, indeed, the Ten Commandments are the foundation of the Torah. They are not the only part that is divine, but they are the basis of the covenant that binds God and the Jewish people together.
This Shavuot, regardless of the custom of our communities, let’s find a way to reawaken ourselves to the power of the Ten Commandments. That might mean reading it in our homes, even if we do not attend synagogue, or, if we do, sitting a little straighter in our seats when the Ten Commandments are read. And even if it is our community’s custom to stand for the Ten Commandments, let’s remind ourselves that we stand to re-enact the revelation at Sinai and to re-endow the foundation of our religion with holiness.
| שו”ת ישכיל עבדי חלק ב – אורח חיים סימן א א) הנה בדב”ק כת”ר שי’ כתוב לאמר דהחולקים ע”ז סומכים על מה שאמרו בברכות שבקשו לקובעם בק”ש ובטלום מפני תרעומת המינים ע”כ. והנה ודאי דכוין בזה לדברי הגאון מהר”י אלגאזי ז”ל בס’ אמת ליעקב במשפט קריאת ס”ת לש”צ אות ה’ שכתב וז”ל ונשאלתי אם יפה עושים העומדים על רגליהם בעת קריאת יו”ד הדברות בס”ת והשבתי דאם כל הצבור עומדים לא אריך למעבד הכי. אבל יחידים לית לן בה דומיא דמ”ש מרן סימן א’ לחלק בין צבור ליחיד בקריאתן בכל יום דצבור לא מפני תרעומת המינים ע”ש עכ”ל… ב) ואולם הנה עינא דשפיר חזי להגאון חיד”א ז”ל עצמו בס’ טוב עין סימן י”א שנשאל בזה. שבכמה מקומות נהגו לקום בפרשת יתרו ופרשת ואתחנן ובשבועות ויש שערערו על זה דמוכח בש”ס דאין לעשות הפרש בין יו”ד הדברות לשאר התורה וכמ”ש בש”ס דבטלו קריאתן מפני תרעומת המינין? וע”ז השיב וז”ל נראה דל”ד דתרעומת המינים הוא כמ”ש בירוש’ פ”ק דברכות שלא יאמרו אלו לבדם ניתנו למשה בסיני ורש”י הוסיף לבאר בבבלי וכו’ שלא יאמרו ע”ה אין שאר התורה אמת. ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב”ה ושמעו מפיו בסיני עכ”ל וא”כ הכא שקורין בס”ת כל התורה מידי שבת בשבתו. וגם ביום זה שהם קורים יו”ד הדברות קורים איזה חלק מהתורה בס”ת לית לן בה דמוכח דהכל אמת. אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הקב”ה לכל ישראל ויחרד כל העם באמירת הקב”ה אותם ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן ובזה לא יש קפידא והוחזקו במנהג זה כמה שנים כידוע וכו’ עכ”ל עו”ש כ’ דאם נהגו כל העם לעמוד נר’ שחייבים הכל לעמוד וכו’ דבלי טעם אין לישב בין העומדים והכא בנ”ד לא יש טעם לישב וכו’ ע”כ. הנה מבואר מזה דד’ הגאון חיד”א ז”ל דל”ש בזה חששא דתרעומת המינים. וגם אין טעם בחיוב הישיבה ולכאורה דהרי הוא נסתר מחמתו ממ”ש בס’ לדוד אמת ששם החמיר אפילו ליחיד מפני תרעומת המינים כנ”ל: ה) וכן עינא דשפיר חזי למהר”ש אבוהב בספר דבר שמואל סימן רע”ו שנשאל בזה אם יש טעם למנהג זה שנהגו כן באיזה מקומות לקום וכן בי”ג מדות. ואם נכון הדבר לקיימו? והשיב להם השואל בזה”ל כל טצדיקי דמצינן למעבד לקיים איזה מנהג הפשוט ברוב קהלות ישראל על התורה ועל העבודה עבדינן… תמצית הדברים שאין כאן מקום למינים לרדות. כיון שכונתו היא מפורסמת וגלויה לכל. לתת אל לבינו בעת ובעונה ההיא דרך קימה שיש בה הדור כאלו הקבלנו פני השכינה במעמד הגדול והנורא ההוא… הנה כי כן סימנא מלתא היא לתוספת קדושה ואמונת הלבבות משום הכון לקראת אלקיך ישראל. והתעוררות בשינוי מצב גופינו. וזכר ההקבלה הנוראה והמראה הגדול ההוא. ולפיכך נהגו בקצת הקהלות בהגיע תור אלה מועדי ה’ מקראי קודש יו”ד הדברות וי”ג מדות רחמים. לא בלבד הקימה שעומד וכו’ אלא גם שתאמר הקריאה ע”פ אחד המיוחד של הקהלה מהרבנים ומרביצי תורה וכו’ ובזה נסתלקה מעל המאמינים בני המאמינים חשש תרעומת המינים. דלא שייכא אלא היכא דליכא טעמא ברירא וכו’… ו) גם זאת עיני הקורא תחזינה להגאון חיד”א ז”ל בס’ טוב עין סימן יו”ד שכתב מה’ בכור שור דק”ח ע”ב שכ’ ליישב על מה שהרי”ף והרמב”ם והרא”ש וראב”ן ורי”ו ושאר פוסקי הלכות דהשמיטו הך דינא דקריאת עשרת הדברות דביטלום מפני תרעומת המינים דהוא מפני דהאידנא ליכא מינים ועלתה על דעתו להתיר לולי דמסתפי מהרשב”א ז”ל. וא”כ אף להסו’ דגם בעמידה שייך תרעומת המינים הרי בזה”ז ליכא מינים ואף דמ”מ לא מלאו לבו לעשות מעשה אין זה אלא בקריאה משום ס’ הרשב”א. משא”כ בעמידה דאין זכר למו בדברי הרשב”א שפיר מצינן למעבד מעשה אפי’ לכתחלה דהבו דלא לוסיף עלה… הנה מאחר דחששת המינים לא שייכא בזה”ז, וכל עיקר איסור הקריאה בזה”ז הוא כגזירה בלי טעמא משום גזירת הרא’, והפוס’ הראשונים השמיטוה א”כ הבו דלא לוסיף עלה ואין לנו להוסיף ולחדש גזירות מה שלא הוזכר בדברי הרא’, ומכ”ש דקושטא קאי דאין מקום לדמותם כלל, דבעמידה אין כאן חששת המינים כלל כאשר אסבירה לה ניהלן, הגאון חיד”א ומהר”ש אבוהב ז”ל… ט) באופן היא מוצאת מכל האמור דד’ רוהפ”ו רובא דאיתיה קמן הם הסוברים דל”ש בעמידה טעם חששת המינים. ורק מהר”י אלגאזי ז”ל לחוד הוא דמסרך סריך לה לטענת המינים ויחיד הוא בדבר ולא מצאנו לו חבר לעת כזאת: יוד) ומאחר עלות כל האמור דאין בזה חשש תרעומת המינים. נראה דממוצא דבר יש ללמוד דה”ה גם במקום שלא נהגו לעמוד. ורוצים להנהיג מחדש לעמוד. דשפיר דמי ואין בזה משום ביטול מנהג קדום שנהגו שלא לעמוד. דמה שנהגו שלא לעמוד לא היה מפני חשש איסור בדבר דהרי כבר נתבאר דאין שום איסור בעמידה דאין לומר דמה שלא היו נוהגים לעמוד הוא מפני ס’ האוסר דרצו לנהוג כמותו. חדא דהרי הרב האוסר הוא מהר”י אלגאזי ז”ל. ולא היה מארי דאתרא שם לנהוג עפ”י הוראותיו וכעין זה כ’ הגאון חיד”א ז”ל בס’ טוב עין סימן ח”י אות כ”ט יעו”ש. ועוד דלפי הנראה דהמנהג הזה שלא נהגו לעמוד בכל ערי סוריה. הוא מנהג קדום טרם שנתפשט ס’ אמת ליעקב בעולם והשכל מחייב והס’ נותנת דלא היתה כוונתם בזה לשם איסור. רק דלא רצו להחמיר על עצמם לעמוד. וכיון שכן ודאי דיכולים להנהיג מחדש מנהג היפה הזה לחיזוק האמונה ולהקבלת פני השכינה דוגמת קבלת התורה בה”ס… וכן אתה תחזה לה’ זכור לאברהם או”ח באות ס’ שכ’ מהחמ”י בפי”ב מה’ שבת שכ’ שכן היה נוהג מר רבו לעמוד בעשרת הדברות דוגמת קבלתה מסיני גם שם בה’ שבועות כ’ דיש לעמוד בשבועות בעשרת הדברות ע”כ. הרי דבחג השבועות עומד ומזהיר לעמוד לכתחילה. ורבו היה נוהג לעמוד בכל קריאה של עשרת הדברות הגם דאנשי קהלתו לא היו עומדים. ומזה מבואר דהגם דלא נהגו במקומו לעמוד. שפיר דמי לנהוג לעמוד. ובחג השבועות חובה מוטלת על הכל לעמוד: יא) וכן מבואר יוצא מדברי ה’ כסא אליהו ז”ל בסימן קמ”ו שכתב וז”ל והנה בספרי קול אליהו ח”א חאו”ח סי’ ה’ נסתפקתי לפי פסק מרן ז”ל דא”צ הקהל לעמוד בשעה שקורין בתורה אם איזה יחיד רוצה להחמיר ע”ע לעמוד אם רשאי או לא. וכן בשעת קריאת עשרת הדברות שנהגו קצת מדקדקים לעמוד על עמדם ושם נמצאים ת”ח גדולים מהם ולא חיישי להכי אם יוכל איש להחמיר ע”ע בפניהם לקום ולעמוד והעליתי דאינו רשאי לעמוד היכא דליכא גדולים מהם ואינם עומדים על עמדם ע”כ… מריהטת לשונו שכ’ בזה”ל שנהגו קצת מדקדקים לעמוד ות”ח גדולים מהם לא חשו לזה וכו’ מבואר דפשיט”ל מלתא דמה שאינם עומדים אינו משום חשש איסור אלא מצד קולא הוא שלא רצו להתחסד לעמוד ואיזה יחידים מהמדקדקים רצו להתחסד יותר מהגדולים וע”ז דן דאין להם לנהוג יוהרא בפני גדולים מהם. עכ”פ נימ”ל מדבריו ז”ל דגם במקומות שלא נהגו לעמוד יכולים לחדש לנהוג לעמוד ואין בזה חשש זילותא לביטול מנהג הקודם. וכן עמא דבר פעה”ק ירושת”ו דהגם דהיא ממקומות שלא נהגו לעמוד עכ”ז ישנם בתי כנסיות כמו ק”ק המערבים והאשכנזים דכל הקהל עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות ואינם חוששים למנהג המקום ובודאי דהוא מטעם האמור דאין בזה חשש זילותא למנהג המקום… | 1) Your honor writes that those who disagree with this [custom] rely on what is written in Masechet Berakhot that they attempted to affix [the Ten Commandments] in the Shema and they nullified the attempt because of the grievance of the heretics. This is certainly what our genius teacher, Rabbi Yisrael Algazi, meant in his book Emet LeYa’akov… where he wrote, “I’ve been asked if the people who stand on their feet during the reading of the Ten Commandments from the Torah are behaving correctly. And I responded that if all of the community is standing, they are not correct in doing this. However, for individuals, there is no problem. This is similar to what Maran (Rabbi Yosef Karo) wrote in chapter one (of Shulkhan Arukh) distinguishing between the entire community and the behavior of individuals in their everyday recitation (of Shema) for the community may not (add the Ten Commandments) because of the grievance of the heretics…”
2) However, we find that the Chid”a inTuv Ayin was asked about several places where there was the custom to stand (for the Ten Commandments) on Parashat Yitro and Parashat VaEtchanan and Shavuot. And there were some who challenged this because it says in the Talmud that we shouldn’t distinguish between the Ten Commandments and the rest of the Torah… And he wrote, “it appears that this case (of standing for the reading of the Ten Commandments) does not resemble the case of “the grievance of the heretics.” As it says in the Talmud Yerushalmi that they should not say that these alone (i.e. the Ten Commandments) were given to Moses at Mount Sinai. And Rashi explains in the Talmud Bavli that “ignoramuses shouldn’t say that the rest of the Torah is not true. And the proof is that they only read what God said and they heard from God’s mouth at Sinai.” Therefore, in our case, where the entirety of the Torah is read, every Shabbat, and on this day when we read the Ten Commandments, we also read other parts from the Torah, there is no problem, because it’s clear that it’s all true! Rather, they are standing (for the Ten Commandments) because they are the foundation of the Torah and they were written on the tablets and God said them to all Israel, and the whole nation trembled when God said them. And we want to remember all this by standing. There is no concern in this case and the custom is engrained for years as is well known.” He also wrote “if the whole nation has the custom to stand, it would be the obligation of everyone to stand, etc. For without a good reason, one shouldn’t sit when others are standing. And in our case, there is no reason to sit.” This indicates that the opinion of the Chid”a is that there is no concern in this case with the grievance of the heretics [when standing for the reading of the Ten Commandments]. Furthermore, there is no reason to require people to sit…
5) And we further see in Davar Shemuel of our teacher Rabbi Shmuel Aboab that he was asked if there is a basis for this custom. For they had the custom in several places to stand (for the Ten Commandments) and also for the Thirteen Attributes of Mercy. Is it correct to continue this custom? And he replied to them thus, “Anything we can do to justify a simple custom in most of the communities of Israel for Torah and worship, we must do… In short, there is no reason for the heretics to make trouble since the intention (of standing for these parts of the Torah) is well known and revealed to all. It is to give our hearts at that time a glorious way to rise up as though we received God’s countenance at that great and awe inspiring moment of Sinai… For symbols have real meaning to add holiness and faith of the heart as we see in the verse: “Prepare to meet your God, O Israel”(Amos 4:12). And changing the position of the body causes reawakening. And this is a reminder of the awe-inspiring reception and that tremendous spectacle [at Sinai]. Therefore, in some congregations it is the custom, when they get to, “These are the set times of the LORD, the sacred occasions,”(Vayikra 23:4) and the Ten Commandments and the Thirteen Attributes of Mercy, not only to stand but they also have the reading done by one of the important members of the community, a rabbi or teacher of Torah. And with this, the concern for the grievance of the heretics departs from the believers, children of believers. For this is only relevant when there is not a clear reason [for the practice]…”
6) We also note that the Chid”a in Tuv Ayin writes in the name of the Bechor Shor (Rabbi Alexander Sender Shor) that the reason that the RI”F (Rabbi Isaac Alfasi), Rambam (Maimonides), Rosh (Rabbi Asher ben Yechiel)… and other jurists didn’t mention the rule that reading the Ten Commandments (as part of Shema) was nullified because of the grievance of the heretics is that today, there are no heretics. And the Bechor Shor even considered permitting this if not for his reverence for the Rashba (Rabbi Shmuel ben Aderet, who forbade it). And therefore, even according to those who think that the grievance of the non-Jews is relevant to standing (for the Ten Commandments), there are no heretics today. And even though in the end, he didn’t actually permit (reading the Ten Commandments), this is only in regard to the recitation of Shema because of the position of the Rashba. But this is not the case with standing (for the Ten Commandments) for there’s no trace of it in the Rashba. Therefore, it should be fine to act on this, even a priori… Since the concern for heretics is not relevant today, the entirety of the prohibition on reading (the Ten Commandments with Shema) is a decree without basis… Therefore, we may not add and invent decrees that were not mentioned in the writings of the Rishonim. And this is even more certain since there is no similarity (between standing and reading) because there is no concern for heresy at all in standing (for the Ten Commandments) as the Chid”a and Maharash Aboab explained to us…
9) From everything we have said it emerges that the position of the majority of the legal decisors…is that the concern for heresy is not relevant to standing (for the Ten Commandments). And only Mahari Algazi alone thinks that this could lead to support for the claims of the heretics. And he is all alone in this matter and we have not found him a companion or partner at this time.
10) After all we have said about there being no concern for heresy in this, it appears that we can learn that this applies even in places where they [currently] don’t have the custom to stand (for the Ten Commandments) and want to adopt this custom. It is permitted and there is no concern of nullifying their current custom not to stand for their custom to sit was not because of the concern that standing might be prohibited. First of all, the only rabbi who prohibits it is Mahari Algazi and he was not the rabbi in these places that they should make their customs based on his rulings… Furthermore, it appears that the custom not to stand (for the Ten Commandments) in all of the Syrian cities is far earlier than the publication of Emet LeYa’akov. Logic dictates, therefore, that their intention was not to avoid the prohibition, but rather not to take on the strict practice of standing. Since this is so, it is certain that they can adopt this beautiful custom for the strengthening of faith and for receiving the face of God, just like when we received the Torah on Mount Sinai…Thus we find in Zachor LeAvraham (Rabbi Avraham ben Avigdor) that his teacher had the custom to stand for the Ten Commandments as we stood when we received (the Torah) from Sinai. And in the laws of Shavuot it says that we should stand for the Ten commandments. That is, on Shavuot, he stands and he instructs others to stand…
|
שו”ת
All of the content in The Lindenbaum Center for Halakhic Studies is released with a Creative Commons Attribution 4.0 International license. It is open for reuse with the following attribution: "Authored by [name of author] from The Lindenbaum Center for Halakhic Studies at YCT.
Rabbi Haggai Resnikoff (YCT ’14) is a Rebbe and Director of Community Learning at Yeshivat Chovevei Torah. After spending several years in Israel doing graduate coursework in Hebrew University's Talmud Department and learning in various batei midrash in Jerusalem, he then trained at YCT. Rabbi Haggai graduated from YCT in 2014, and joined the faculty immediately thereafter. Rabbi Resnikoff headed up the Torat Chovevei Community Learning Project for four years and, as an outgrowth of that, has spearheaded YCT's groundbreaking effort to raise the priority level of the climate crisis in the Orthodox and larger Jewish community.
Rabbi Zachary Truboff ('10) is the coordinator of the International Beit Din Institute, which seeks to educate rabbis about halakhic solutions to the agunah problem. His writings on contemporary Jewish thought and Zionism have appeared in the Lehrhaus, Arutz Sheva, Akdamot, and Zerufim. His first book, Torah Goes Forth From Zion: Essays on the Thought of Rav Kook and Rav Shagar, will appear in the coming year. Before making aliyah, he served for nearly a decade as the rabbi of Cedar Sinai Synagogue in Cleveland. Under his leadership the synagogue grew substantially and became known for its inclusive community and innovative programing. In 2015, he was chosen by the Cleveland Jewish News as one of the 18 Difference Makers, a select group honored for their contributions to Jewish communal life in Northeast Ohio. He has taught in a variety of adult education settings such as the Wexner Heritage Program, the Torat Tzion Kollel, and the Hartman Institute. . He received semikha from Rav Zalman Nechemia Goldberg and Yeshivat Chovevei Torah. He and wife, Jen, live in Jerusalem with the four children Nahum, Elihai, Shaiya, and Orya.
3700 Henry Hudson Parkway, 2nd Floor
Riverdale, NY 10463
Phone: (212) 666-0036
Fax: (212) 666-5633
Email: office@yctorah.org
Click here to sign up to receive updates from YCT straight to your inbox.
