Women and Kri’at HaTorah: A Response from Rav Yoni Rosensweig

This article is part of a series. You can read Rabbi Katz’s original post, Rabbi Rosensweig’s response, Rabbi Klapper’s response and Rabbi Katz’s responses to Rabbi Klapper and Rabbi Rosensweig 

כ”א תמוז תשע”ו.

הריני להיזקק לנושא שעליו נשאלתי פעמים רבות, אם יש אפשרות להתיר לנשים לעלות לתורה. דין זה כבר נידון בגמרא, אך בימינו קיבלה שאלה זו משנה תוקף עם התעוררות רצונן של הנשים להוות חלק פעיל מההתרחשות בבית הכנסת. מתוך מה שידברתי עם כמה וכמה נשים שרצונן בכך, התרשמתי כי אין דרישה זו באה ממקום של התרסה, חס ושלום, אלא מדרישת ה’ אמיתית. כמו כן, אין אני סבור שיש לחשוש בימינו שהקלה בדין זה תוביל להקלה אף בדינים אחרים, כי דרישה זו תמיד מלווה ברצון לוודא שיש לניהוג זה יסוד חזק בהלכה. על כן, לעניות דעתי, אם ידע הציבור הדורש זאת כי אין לכך יסוד בהלכה ודאי יקבל זאת ולא יעלה נשים לתורה, ומאידך אם יאמרו לו שיש יסוד להקל אין לחשוש שיבוא להקל אף במה שאין לו יסוד.

על כן, חובה עלינו לברר נושא זה על פי דרכה של הלכה, ולבחון אם יש מקום לשנות את שנהגו אבותינו מימים ימימה להעלות לתורה אך ורק גברים. על מנת להקל על הקורא אבהיר כבר בתחילת דרכנו את תוכניתה של תשובה זו:

בפרקים א’-ד’ נברר את עיקר תקנת קריאת התורה והעולים לתורה, מבחינת רבדי התקנה, מספר העולים, ודין הקטן העולה לתורה. בפרק ה’ נדון בקצרה בשאלה כיצד יכולים אישה וקטן להוציא את הרבים ידי חובתם. בפרק ו’ נדון באיסור “לא תתגודדו”. בפרק ז’ נדון בשאלת המחלוקת, ובשאלת קול באישה ערווה. בפרק ח’ נדון בביטוי “אבל אמרו חכמים”. בפרקים ט’-י”א נדון במושג “כבוד הציבור” בסוגיות הש”ס. בפרק י”ב נברר את פסיקת ההלכה בעניין מחילת כבוד הציבור. בפרקים י”ג-י”ד נברר את יסוד תקנת כבוד הציבור. בפרק ט”ו נביא את הדעות השונות בנוגע למשמעות המושג “כבוד הציבור”. בפרק ט”ז נדון בדחיית תקנת כבוד הציבור בשעת הדחק. בפרק י”ז נביא את פסיקת גדולי הדורות הקודמים. בפרק י”ח נביא את דברי מלומדי ורבני דורנו בנושא זה, ונדון בהם בקצרה. בפרק י”ט נסכם הלכה למעשה.

ויהי רצון שלא תבוא תקלה על ידי, ושלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור…

To read the complete teshuva, click here.

To read Rav Ysoscher Katz’s response, click here.